<h1>מעשה רוקח סימן ק"ט</h1>
<h2>דף טז:</h2>
מי שהניח עירוב תבשילין א"צ שיעשהו שליח ואפי' בלא דעתם יכול לערב שהרי אמרינן (ד' ט"ז) (בש"ס איתא אבוה דשמואל) מערב אכולה נהרדעי ור"א אכולה טבריה ובלא דעתם היה שלא מינהו שליח דאי מינהו מאי אתי לאשמועינן פשיטא שליחו של אדם כמותו אלא ש"מ אפי' בלא דעתם הקהל יניח לאדם א' מן העיר עירוב ושיעור העירוב אפי' כזית בין לא' בין למאה וצריך לזכות העירוב על יד א' לכל בני העיר אפי' ע"י בנו ובתו הגדולים וצריך לומר בשר זה לכל בני העיר לעירב ואני מזכה להם לסמוך עלי וצריך לשמור העירוב עד שעה שיבשל לשבת אכלו או אבדו קודם שבישל לא יבשל דתנן (ד' ט"ו) אכלו או אבדו לא יסמוך עליו לשבת ואם נשתייר ממנו כזית יסמוך עליו וכל מידי חזי אבל פת לא חזי ללפת ומי שלא עירב כיצד תקנתו יקנה קמחו לאחרים ותבשילו ואופין לו ומבשלין לו ומאכלין אותו ואי עבר ואפה בלא עירב קנסינן אותו שלא יאכל.
